23 Aug
23Aug

חשיבות המשחק, סימולציה של החיים ו"משחק מותאם"

המשחק, בפשטות ובמהותו, הוא חלק בלתי נפרד מההתפתחות ומההכנה של צעירים לעולם המבוגרים. עובדה זו חוצה מינים: ניתן לראות כיצד כל ה"צעירים" בקרב בעלי החיים משחקים זה עם זה במשחקים הקשורים לעשייה של עולם המבוגרים במין שלהם. לדוגמה, התגוששות או משחקי ציד אצל גורי טורפים.

אבל מהו הקסם הזה שמתרחש במשחק בעצם? להבנתי, משחק הוא סימולציה שבה מתנסים במציאות. נוצר מרחב בטוח ודמיוני להתנסות, ללא ההשלכות הרות האסון של המציאות עצמה. מרחב זה נוצר מהכללים והחוקים של המשחק. לדוגמה במשחקי התגוששות ומגע אצל חיות, כאשר אין סכנה של פציעה, הגור יכול להתנסות במציאות של ציד ללא המחיר של פציעה שעלולה להוביל למוות.

לכן, ככל ש"צעירים" משחקים, כך גדלה אצלם תחושת המסוגלות והחוסן לקראת החיים. התפתחות זו הכרחית לחיים, משום שמציאות חיינו היא התנועה והמפגש של הידוע והלא-ידוע, הצפוי והלא-צפוי, הנשלט והלא-נשלט (תודה לאיתן שקד ממשחקי האדמה על דימוי זה). כלומר, תחושת החוסן שלי היא היכולת להתמודד עם הלא ידוע והלא צפוי בחיים.  

להבנת נקודה זו, אני אוהב את הדימוי של גלישה בים. תחושת המסוגלות שלי – מה שידוע לי – היא היכולת שלי לעמוד על הגלשן. הלא-צפוי והלא-ידוע הם הגלים. כך, ככל שתחושת המסוגלות שלי גדלה, אני יכול להתמודד עם גלים גדולים יותר ולא-צפויים.  מה שבחינוך יער הוא היום-יום הלימודי. הסביבה הטבעית מזמנת הרבה יותר אירועים לא צפויים באופן משמעותי מהכיתה המסורתית וכך ילדים מפתחים תחושת מסוגלות גבוהה אל החיים.

כעת, האומנות בבחירת המשחק לילדים, היא להבין את האיזון שמתקיים בין תחושת המסוגלות של הילדים לבין האתגר הלא-צפוי שעליהם להתמודד איתו במשחק. זהו מרחב ביניים הנמצא בין חוויה של "חוסר אונים ואתגר גדול מדי" לחוויה של "משעמם ולא מאתגר". למרחב הביניים המאוזן הזה אני קורא "משחק מותאם".

לכן, ככל שילדים משחקים ב"משחקים מותאמים" – בין אם הם מונחים או כחלק ממשחק חופשי שלהם – מתפתחים אצלם חוסן ותחושת מסוגלות בחיים, וכך הם מכינים את עצמם לעולם המבוגרים. בסדנאות המשחק שלי אני עוסק בהבנה של המרכיבים היוצרים משחק מותאם ועוזרים לנו ליצור ולהמציא את מרחב הביניים הזה.

משתף על משחק מגרש מקסים "משחק תפוחי האדמה", שטמון בו עושר של אלמנטים מהמציאות של עולם המבוגרים, המפגיש את הילדים עם הנושא של "קבלת החלטות בחיים- הטוב מול הרע"  באהבה, משחקים עם סרג'יו

משחק תפוחי האדמה

לאיזה גיל: מכיתה ד'-ה' ומעלה- גם משחק מעולה לחטיבת ביניים ותיכון

כמה ילדים: לפחות 4

ציוד: ריבוי כדורים קטנים רכים בשני צבעים (כמו גרביים התחובות לתוך עצמם)

סיפור מוביל (כותב בקצרה את הנקודות המרכזיות בסיפור- כמובן אפשר להרחיב הרבה)

סיפור על שני משפחות איכרים הגרו בשכנות זה לזה, כל שנה גידלו תפוחי אדמה בשדות שלהם. לאחר הקטיף נשארו תפוחי אדמה רקובים בשדה שמהם רצו להיפטר. 

הכנת המגרש:

  • תוחמים מרחב מגרש, עם קו אמצע. מחלקים ל2 קבוצות וכל קבוצה מקבלת חצי מהמגרש
  • מפזרים בכל מגרש את הכדורי גרביים - כדורים בצבע אחד הם "תפוחי אדמה טריים" וכדורים בצבע השני הם "תפוחי אדמה רקובים" 

כללי המשחק:

  • מגדירים זמן למשחק- 5 דקות- 10 דקות - 20 דקות ועלה. תלוי בקבוצה
  • מסבירים לילדים שמדובר בשיטת ניקוד הגבוהה בתום הזמן. עבור כל תפוח אדמה טוב שנמצא בשטח שלהם הם מקבלים נקודה, עבור כל תפוח אדמה רקוב הם מקבלים מינוס 2 נקודות.
  • הילדים יכולים להזיז תפוחי אדמה ב2 צורות
  1. לקחת תפוחי אדמה ולהניח אותם. בין לקחת מהמגרש שלי תפוחי אדמה ולהניח במגרש של השכנים. או לקחת תפוח אדמה מהמגרש של השכנים ולהניח אצלי במגרש.
  2. לזרוק תפוחי אדמה למגרש השכן. (מותר לזרוק רק מהמגרש של הקבוצה שלי אל המגרש השכן--- אסור לזרוק מהמגרש השכן אל המגרש שלי)
  3. להוציא כדור מהמגרש לתמיד. (זורקים אותו החוצה ממרחב המגרש)  
  • מותר לכל ילד לקחת תפוח אדמה אחת כל פעם (הכוונה- שאסור לילד לקחת עליו יותר מתפוח אדמה אחד… רק אחרי שהוא מניח אותו הוא רשאי לקחת תפוח אדמה אחר)
  • אסור לחסום בשום צורה ילד מלקחת או להזיז תפוח אדמה.- יש לאפשר לכולם תנועה חופשית

סוף משחק- סופרים נקודות- מכריזים 

הערות למשחק:

  • ממליץ על ריבוי כדורים- כדי לצמצם את אפקט כוח המשיכה של הכדור (ארחיב על הנושא בהמשך) . כך כל הזמן כל המשתתפים עסוקים בשינוע של כדורים.
  • משחק תחרותי בסכום אפס- יש ניצחון והפסד ברורים - יש לקחת בחשבון ולראות שהקבוצה מוכנה להכיל את הסיטואציה- לדעת לפרגן זה לזה ולשחק ברוח טובה.- ממליץ לעשות טקס של לחיצות ידיים בהתחלה שמזכיר לנו שמה שחשוב זה להנות ולכבד זה את זה. וחשוב לעשות מעגל פירגון - שהקבוצות יפרגנו זה לזה. 
  • נדרש פה חשיבה אסטרטגית קבוצתית- מה יותר כדי? לרוץ להביא תפוחי אדמה טריים או לזרוק את הרקובים?.
  • עיבוד של המשחק: המשחק משקף באופן יפה תנועה של המציאות. האם אני מגדיל את האור והטוב שיש לי או מסלק ומזיז את הרע והרקוב שבחיי. נושא מקסים לפתח לשיחה עם הילדים. עוד רובד הוא הקבוצתי- איך כקבוצה אני מקבל החלטה אסטרטגית למשחק. 
  • תרחיש לעלות למודעות הילדים: בהבנה של חוקי המשחק, אפשר לזרוק כדורים רקובים מחוץ למגרש ואז בעצם אנחנו לא "דופקים" או מכשילים את הקבוצה השנייה. לכן אפשר לשקף את הבחירה שלהם. מול להצליח על חשבון האחר או ליצור מצב ששתי הקבוצות מנצחות בכך שהם מוציאים את הרקוב מהמשחק ומחשבים בניקוד את הכדורים הטריים באופן שווה ביניהם. 
  • דיון בכיתות בוגרות: עבודה של שאלת שאלות הנוגע אל ההבנה שלהם את הסמלים שקיימים במשחק . לפרש את הייצוגים ואת הדרכים השונות לשחק את המשחק. להזמין ולהביא הקשר וסיפור מהחיים על קבלת החלטות, על הטוב והרע בחיים. לדבר על החוקים של המשחק. איזה שינויים יש להם להציע?  


באהבה, משחקים עם סרג'יו. 


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.