אנו חיים במציאות שבה התחרות היא חלק בלתי נפרד מחיינו. לרוב זו תחרות שאני מכנה "משחק סכום אפס" – או שאתה מנצח או שאתה מפסיד, אתה בפנים או בחוץ. כאנשי חינוך והדרכה, אני מאמין שתפקידנו עומד על שני עמודים מרכזיים: הראשון הוא להכין את הילדים למציאות כפי שהיא, והשני הוא להכין אותם למציאות שאנו מייחלים לה.
לכן, נכון להכין את הילדים לעולם תחרותי של "סכום אפס", אך השאלה הגדולה היא איך ומתי. (מי שמכיר אותי יודע שאני מעדיף שאלות טובות על פני תשובות טובות). האתגר המרכזי הוא שהתחרות פוגשת ומאתגרת את תחושת המסוגלות והחוסן הנפשי שלנו. חלק קטן מאוד מהילדים בנוי לעולם תחרותי שכזה; כאשר האתגר גדול מדי, וילדים חווים הפסדים רבים, הם עלולים להימנע מתחרות או לפתח דימוי עצמי שלילי, במיוחד בגילאים צעירים.
בארגון "שומרי הגן", שבו התחלתי את דרכי והכשרתי, נחשפתי לקונספט מדהים: "משחקים לא תחרותיים". אלה משחקים שיש בהם אלמנטים היוצרים תחושה של תחרות, אך ללא "סכום אפס". המשמעות היא שאין בהם מנצחים ומפסידים מוחלטים. גם אם "נפסלת", אתה לא מחוץ למשחק, אלא נכנס לתפקיד חדש שמאפשר לך להישאר חלק ממנו ולהמשיך לשחק. למעשה, אין מחיר כבד ל"פסילה". עם הזמן חקרתי את הנושא וזיהיתי חמישה אלמנטים מרכזיים שכשמשלבים אותם, הם הופכים כל משחק לתחרותי פחות. על האלמנטים האלה אני מלמד בסדנאות שלי.
אני משתף אתכם במשחק תחרותי (שכנראה מוכר לרובכם) עם שני אלמנטים שהופכים אותו למשחק "לא תחרותי".
משחק הזנבות
סיפור מוביל: אני ממליץ להביא סיפור אישי העוסק בנתינת יד בזמן צרה למישהו אחר.כללי המשחק:
טיפים ודגשים: