10 Nov
10Nov

התקשורת, ובכלל כל ההתנהלות האנושית שלנו, נבנית על יסוד קסום ומיוחד ששמו 'אמון'. אפילו השפה שלנו בנויה על אמון: אנו מסכימים ומאמינים שדבריו של אדם אחר הם אמת, לפחות בהיבט מסוים. הצורך באמון ליווה אותנו מאז ומתמיד; כבר בעבר, כשצייד-לקט סיפר לחברו שראה נמר בנחל, חברו נתן בו אמון מיידי – התנהלות קריטית שהצילה את חיי שניהם.

 מערכת חיונית זו היא המפתח לקיומנו האנושי, כי היא מאפשרת שיתוף פעולה ובניית מערכות יחסים. ואין כמו משחק כדי לתרגל ולחוות את המערכת הזו עם ילדים. במשחק, האמון אינו נשאר מושג תיאורטי אלא הופך לפעולה מיידית ומוחשית: זו ההחלטה להעביר כדור בידיעה שהחבר יתפוס אותו, לעצום עיניים ולסמוך על ניווט של מישהו אחר, או להישען על שותף מתוך ידיעה וביטחון שהוא יחזיק אותך. במרחב המוגן והמהנה של המשחק, ילדים לומדים כיצד להפקיד את עצמם ואת הצלחת המשימה בידי אחרים, ומפתחים מיומנות רגשית וחברתית חיונית זו בצורה טבעית, מהנה ועם משוב מיידי.

לפניכם, במשחק שיא נהדר ומוכר- "משחק הסנאים הגדול" לתרגול אמון ותקשורת. בתוך מרחב של תחרות.

לאיזה גיל: מכיתה ה' ומעלה.

כמה ילדים: לפחות 8 ילדים

מיומנויות וערכים: ז'אנר משחקי מגרש, תחרות, תקשורת מילולית/לא-מילולית, פיתוח אמון, דינמיקה קבוצתית.

מהלך המשחק

  1. פתיחה: פותחים את המשחק בסיפור מוביל המתחבר לנושא האמון
  2. התארגנות: המשתתפים מתחלקים לזוגות. כל זוג בוחר תפקיד: "אמא" (מנחה, רואה) ו"ילד" (מנווט, בעיניים מכוסות). הילדים עומדים עם כיסוי עיניים.- הזוגות עומדים במעגל גדול ורחב. כאשר במרחב שבמעגל מפוזרים כדורים רכים קטנים (מומלץ גרביים מגולגלות זו לזו) 
  3. מטרה: רק הילד רשאי לאסוף כדור ולזרוק אותו על זוג אחר במטרה לפסול אותו מהסבב. האמא מכוונת את הילד בהתאם לחוקי השלב.
  4. חוקי פסילה:
    • אם הילד נפגע מכדור שנזרק עליו, הזוג כולו (אמא וילד) נפסלים.
    • אם רק האמא נפגעת, היא נפסלת, אך הילד נשאר לשחק במרחב ללא הנחיה עד תום הסבב.
  5. צפייה וחזרה: כל מי שנפסל יושב בצד וצופה. המשתתפים הפסולים חוזרים למשחק בתום כל סבב .

שלבי המשחק

המשחק מתנהל בשלושה שלבים, כאשר כל שלב משוחק בשני סבבים. בין הסבבים מתחלפים האמא והילד בתפקידים.טיפים, דגשים ועיבוד

  • בטיחות: שימו לב לפציעות! יש להיות ערניים ולעצור את המשחק באופן מיידי אם יש חשש להתנגשות ראשים, מכות זריקה בשוגג, או פגיעה מעצם במרחב.
  • הפחתת רעש צופים: ודאו כי הקהל שצופה אינו מרעיש, על מנת לאפשר לשחקנים המנווטים להתרכז. אפשר לתת להם משימות צד (למשל, איסוף כדורים שיצאו מהמרחב).
  • כיבוד המנווטים: להיות בעיניים עצומות זו חוויה של נתינת אמון וחשיפות. הקפידו כי הקבוצה מכבדת את הילדים שאינם רואים, לא מציקים להם וכד'. כדי שיחושו ביטחון מלא במרחב.
  • מומלץ: הקדישו בתחילת כל שלב מספר דקות (3-5) לזוגות כדי לתאם אסטרטגיה וסגנון תקשורת מוסכם ביניהם.

עיבוד ודיון מסכם

זהו משחק תחרותי במתכונת טורניר עם שלבים. לכן, חשוב מאוד לבצע עיבוד מעמיק בסופו:

  1. חוויה תחרותית: הזמינו לשיח על חוויית התחרות – מה עורר כעס? מה עורר שמחה? כיצד הצלחתם להתמודד עם הפסילה?
  2. דינמיקה זוגית: התבוננו על התנהלות הזוג. איזו צורת תקשורת (מילולית או מגע) הייתה יעילה יותר? מה היה אפשר לשפר בנתינת האמון או בהכוונה?
  3. פרגון: סיימו את העיבוד במעגל פרגונים. כל אחד מפרגן למשהו על משהו שהוא ראה, או לעצמו.


מילות סיכום לקבוצה- מסר שאפשר להעביר: נתינת אמון היא הליבה של משחק זה. כאשר אנו מכסים את עינינו, אנו מוותרים על כלי הניווט החשוב ביותר שלנו – הראייה – ומעבירים את השליטה המוחלטת לידי השותף שלנו. זהו אינו רק ויתור, אלא בחירה אקטיבית: היכולת להניח בצד את הפחד והחששות, ולהאמין שהאדם השני יכוון אותנו בדיוק, בסבלנות ובאחריות. במשחק, האמון נבחן בכל רגע: על ה'ילד' להיות קשוב וסומך, ועל ה'אמא' להנחות בהכוונה ברורה ומדויקת. רק דרך התמסרות ואמון הדדי יכול הזוג לפעול כיחידה אחת מצליחה במרחב המאתגר

באהבה, משחקים עם סרג'יו =]

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.