קשר עין

מיום הקמתו של בית-ספר יער "ילקוט הרועים", כל בוקר, לפני שהילדים מגיעים, אנחנו המורים יושבים תחת עץ הדולב למעגל הבוקר שלנו. זהו זמן לנשום ולהקשיב לקולות הבקר, להגיע לראש שקט ולתודעה שלווה, ולשים כוונה או איחול ליום שעומד להתחיל. בקרים רבים הנחתי כוונה למשהו שאני מכנה "להיות בעיניים טובות".

מתוך ההבנה שהעיניים הן השער לנשמה, במבט אחד, עמוק וכנה, אנו יכולים לראות את האמת שבלב האחר וליצור גשר של הבנה מעבר למילים. זה מאפשר לנו לראות את הטוב, את הקושי ואת הקסם שבכל ילד, כך שהילדים ידעו שהם נראים, וישקפו את אותה ראייה טובה גם זה כלפי זה. כך בפשטות של קשר עין, נוצר חיבור בין אדם לאדם, וזהו שלב מהותי בבניית אינטימיות ומערכת יחסים.

אחרי מעגל הבוקר של המורים, אלך למעגל הבוקר של הכיתה אותה אני מחנך- כיתת עזרר. במעגל, אעבור ילד-ילד ואברך אותו בוקר טוב. זהו אחד הרגעים החשובים ביום מבחינתי – השער שדרכו הילדים נכנסים אל סדר היום בבית הספר. ברגע זה של היום, אני מאחל לכל ילד שידע שהוא נראה. זהו רגע של קשר עין אמיתי, מבט ישיר וללא מילים, הטעון בכוונה שלי אליו. זה זמן לראות כל אחד: איך הם מרגישים היום? מהו הלך רוחם?. איזה יופי כמה עוצמה קיימת בקשר עין... בנוסף גם קשר עין הוא חלק משמעותי בבניית סמכות וגבולות בכיתה. 

זה תמיד מרתק אותי להתבונן איך הילדים מביטים זה בזה או מחזירים לי מבט. יפה לראות שככל שקבוצה מרגישה יותר אינטימיות ואמון הדדי, כך יש פחות מילים ויותר מבטים. מעבר לכך, תחושת האינטימיות והמבטים העוברים בין הילדים בכיתה אינם רק רגעים חולפים; הם אלה שמשפיעים ומעצבים את "גוף הכיתה" – מה שאני אוהב לכנות "היישות הכיתתית". זוהי הזהות, הסגנון והאופי הייחודי של הקבוצה, ולכל קבוצה אישיות משלה הנוצרת משילוב הפרטים המרכיבים אותה (על נושא ה"יישות הכיתתית" עוד ארחיב בהמשך).

לכן, לי ברור מדוע נכון להביא את נושא קשר העין לכדי פעילות ולשלבו בסדר היום. מוזמנים לקרוא על כמה משחקים המזמנים קשר עין זה עם זה! 😊

הערה חשובה: חשוב לזכור שקשר עין יכול לאתגר מאוד ילדים. במיוחד באווירה של ציניות. זה יכול גם לנבוע מסיבות שונות: ביישנות, צורך במרחב אישי, רגישות יתר, חוסר ביטחון, או אפילו קשיים תקשורתיים ספציפיים. לכן, הגישה צריכה להיות סבלנית, עדינה ומכילה. לכן לכבד ילדים שמבקשים לא לקחת חלק.

משחק 1: צייד המבטים

רקע כללי

המשחק מתאים לילדים החל מגיל 7 ומיועד לקבוצות גדולות (10 משתתפים ומעלה). הוא מפתח מיומנויות של תקשורת בלתי מילולית, קריאת שפת גוף, ריכוז גבוה וזריזות תגובה. במרכז המשחק עומד הערך של יצירת קשר עין והקשבה לסביבה ללא שימוש במילים.

איך משחקים?

ארגון המרחב והמשחק:

• המשתתפים עומדים במעגל רחב המשאיר מקום בטוח לריצה במרכזו.
• כל משתתף מסמן את המקום האישי שלו בעזרת אבן, ענף או סימון קל באדמה.
• חשוב להקפיד על מרחק של חצי זרוע לפחות בין המשתתפים.
• בוחרים משתתף אחד שיעמוד במרכז המעגל – הוא ה"תופס".

כללי המשחק ומהלכו:

• המשימה: על הילדים שבמעגל להחליף מקומות זה עם זה מבלי שהתופס יתפוס את המקום שהתפנה.
• התקשורת: תיאום החלפת המקומות מתבצע אך ורק דרך קשר עין או קריצה, ללא דיבור.
• ההחלפה: ברגע שזוג משתתפים סימן זה לזה, הם יוצאים בו-זמנית לריצה כדי להתחלף במקומות.
• תפקיד התופס: בזמן שהזוג בתנועה, המשתתף שבמרכז מנסה להתמקם באחת המשבצות שהתפנו.
• חילוף תפקידים: משתתף שאיבד את מקומו לטובת הצייד, הופך להיות התופס החדש ונכנס למרכז המעגל.

כובע בטיחות:

• יש להנחות את הילדים לרוץ לכיוון המקום הפנוי ולא ישירות זה אל זה, כדי למנוע התנגשויות במרכז.

משחק 2: במבט חטוף

רקע כללי

משחק קצר וממוקד המתאים לגילאי 6 ומעלה ולכל גודל קבוצה. המשחק עוסק בוויסות רגשי, יצירת חיבור ראשוני בין המשתתפים וחיזוק תחושת הביטחון הקבוצתית דרך מבט ישיר ומקרב.

איך משחקים?

ארגון המרחב והמשחק:

• הקבוצה עומדת במעגל סגור.
• בתחילת כל סבב, כל המשתתפים מרכינים את ראשם ומביטים כלפי מטה אל הקרקע.

כללי המשחק ומהלכו:

• הזנקה: המורה קורא בקול: "1, 2, 3... במבט חטוף!".
• הפעולה: ברגע הקריאה, כולם מרימים את הראש בו-זמנית ומסתכלים ישירות בעיניו של משתתף אחר לבחירתם.
• יצירת קשר עין: אם נוצר מצב שבו שני משתתפים הביטו זה בזה באותו הזמן (נוצר קשר עין הדדי), עליהם להכריז על כך ולהתיישב במקומם.
• המטרה: ממשיכים בסבבים נוספים של הרכנת ראש והרמה עד שכל הקבוצה מוצאת זוג ויושבת. המשחק מסתיים כשנותרו שני המשתתפים האחרונים במעגל.

משחק 3: סנאים שובבים

רקע כללי

המשחק מיועד לגילאי 8 ומעלה ומחייב מספר זוגי של משתתפים. הוא מפתח מיומנויות של אמפתיה (דרך חילוף תפקידים), לקיחת אחריות, איפוק ותזמון. המשחק משלב את הדינמיקה של "צייד המבטים" עם רובד נוסף של "שומר" ו"נשמר".

איך משחקים?

ארגון המרחב והמשחק:

• מחלקים את הקבוצה לזוגות. בכל זוג מגדירים תפקידים: "ילד" (הסנאי) ו"אמא" (השומרת).
• הילדים נעמדים במעגל פנימי רחב, כשהם פונים זה אל זה.
• האמהות נעמדות במעגל חיצוני, כל אחת מאחורי הילד שלה, במרחק נגיעה קלה.

כללי המשחק ומהלכו:

• משימת הילדים: בדומה לצייד המבטים, הילדים מנסים להחליף ביניהם מקומות בעזרת קשר עין בלבד.
• משימת האמהות: על האמא להישאר ערנית. אם היא מזהה שהילד שלה עומד לצאת לריצה כדי להחליף מקום, עליה לגעת לו בכתף לפני שיצא מהמקום.
• גלגול נשמות: אם האמא הצליחה לגעת בילד לפני שיצא, מתקיים חילוף תפקידים מיידי – הילד הופך לאמא, והאמא הופכת לילד.
• החלפה מוצלחת: אם הילד יצא לדרך לפני שהאמא נגעה בו, הוא רץ למקום פנוי אחר (אצל אמא אחרת). האמא המקורית שלו נשארת במקומה ומחכה לילד חדש שיגיע אליה.
• מקרה מיוחד: במידה ונוצר קשר עין בין שני ילדים ואחד נתפס בעוד השני ברח – הילד שנתפס מתחלף בתפקיד עם אימו, והילד שברח חוזר למקומו המקורי וממשיך בתפקידו.

כובע בטיחות:

• הנגיעה של ה"אמא" חייבת להיות סימונית בלבד בכתף. חל איסור מוחלט על משיכה בבגדים, דחיפה או תפיסה חזקה.

באהבה, משחקים עם סרג'יו.