מיום הקמתו של בית-ספר יער "ילקוט הרועים", כל בוקר, לפני שהילדים מגיעים, אנחנו המורים יושבים תחת עץ הדולב למעגל הבוקר שלנו. זהו זמן לנשום ולהקשיב לקולות הבקר, להגיע לראש שקט ולתודעה שלווה, ולשים כוונה או איחול ליום שעומד להתחיל. בקרים רבים הנחתי כוונה למשהו שאני מכנה "להיות בעיניים טובות".
מתוך ההבנה שהעיניים הן השער לנשמה, במבט אחד, עמוק וכנה, אנו יכולים לראות את האמת שבלב האחר וליצור גשר של הבנה מעבר למילים. זה מאפשר לנו לראות את הטוב, את הקושי ואת הקסם שבכל ילד, כך שהילדים ידעו שהם נראים, וישקפו את אותה ראייה טובה גם זה כלפי זה. כך בפשטות של קשר עין, נוצר חיבור בין אדם לאדם, וזהו שלב מהותי בבניית אינטימיות ומערכת יחסים.
אחרי מעגל הבוקר של המורים, אלך למעגל הבוקר של הכיתה אותה אני מחנך- כיתת עזרר. במעגל, אעבור ילד-ילד ואברך אותו בוקר טוב. זהו אחד הרגעים החשובים ביום מבחינתי – השער שדרכו הילדים נכנסים אל סדר היום בבית הספר. ברגע זה של היום, אני מאחל לכל ילד שידע שהוא נראה. זהו רגע של קשר עין אמיתי, מבט ישיר וללא מילים, הטעון בכוונה שלי אליו. זה זמן לראות כל אחד: איך הם מרגישים היום? מהו הלך רוחם?. איזה יופי כמה עוצמה קיימת בקשר עין... בנוסף גם קשר עין הוא חלק משמעותי בבניית סמכות וגבולות בכיתה.
זה תמיד מרתק אותי להתבונן איך הילדים מביטים זה בזה או מחזירים לי מבט. יפה לראות שככל שקבוצה מרגישה יותר אינטימיות ואמון הדדי, כך יש פחות מילים ויותר מבטים. מעבר לכך, תחושת האינטימיות והמבטים העוברים בין הילדים בכיתה אינם רק רגעים חולפים; הם אלה שמשפיעים ומעצבים את "גוף הכיתה" – מה שאני אוהב לכנות "היישות הכיתתית". זוהי הזהות, הסגנון והאופי הייחודי של הקבוצה, ולכל קבוצה אישיות משלה הנוצרת משילוב הפרטים המרכיבים אותה (על נושא ה"יישות הכיתתית" עוד ארחיב בהמשך).
לכן, לי ברור מדוע נכון להביא את נושא קשר העין לכדי פעילות ולשלבו בסדר היום. מוזמנים לקרוא על כמה משחקים המזמנים קשר עין זה עם זה! 😊
הערה חשובה: חשוב לזכור שקשר עין יכול לאתגר מאוד ילדים. במיוחד באווירה של ציניות. זה יכול גם לנבוע מסיבות שונות: ביישנות, צורך במרחב אישי, רגישות יתר, חוסר ביטחון, או אפילו קשיים תקשורתיים ספציפיים. לכן, הגישה צריכה להיות סבלנית, עדינה ומכילה. לכן לכבד ילדים שמבקשים לא לקחת חלק.
משחק 1-צייד המבטים:
כדי לעודד ילדים להחליף כמה שיותר מקומות וגם ליצור קשר עין עם כמה שיותר ילדים. אפשר להוסיף "ספירה למשחק" . אפשר לספור כמה פעמים הם הצליחו להחליף זוגות. ולתת "קנס נקודות כבד" במידה ויש משהו שלא החליפו איתו מקום. מפעם לפעם מנסים להשתפר בניקוד.
עוד ווריאציה לאתגר את המשחק. התופס שבמרכז הוא עם עיניים עצומות. במידה והוא תפס בנגיעה משהו שמחליף מקום אז הזוג חוזר למקום שלו והחילוף לא נחשב בספירה.
משחק 2- במבט חטוף: כל הילדים עומדים במעגל ומביטים לרצפה. מכריזים "1, 2, 3... במבט חטוף!". ב"במבט חטוף", כל אחד מרים את הראש ובוחר בעיניים אדם אחר במעגל. המטרה היא לקבוע קשר עין עם אדם אחד.
אם שני אנשים יצרו ביניהם קשר עין, עליהם להכריז ולשבת. משחקים עד השניים האחרונים שנשארים עומדים.
המטרה של המשחק היא שימצאו צמדים בכמה שפחות סבבים
משחק 3- סנאים שובבים:
טוב להכניס סיפור- על שבט של סנאים שובבים שאהבו לעשות קונצים לאמהות שלהם. ולעשות החלפת בתים בלי שהאמהות שמות לב….
ארגון המשחק:
- מבקשים מהכיתה להתחלק לזוגות. כאשר אחד מהזוג הוא ילד והשני אמא.
- הילדים עומדים במעגל של עצמם, יחסית רחב עם מקום לרוץ. עם הפנים לתוך המעגל.
- מאחורי כל ילד עומדת אמא במרחק יד נוגעת.
כללי המשחק:
המשימה של הילדים היא להחליף מקומות זה עם זה (כמו בצייד המבטים). האמהות שומרות על הילד. ברגע שהם חושבות שהוא יוצא להחליף מקום. נגיעה קלה והוא נשאר … ברגע זה קורה היפוך תפקידים. האמא שתפסה את הילד הופכת להיות ילד. והילד הופך להיות אמא (גלגול נשמות).
תרחיש- אם זוג ילדים יצא להחליף בתים. אחד הצליח לברוח, אבל השני נתפס אז הנתפס הופך לאמא. והשני פשוט חוזר (בבושת פנים) לאמא שלו וממשיך כילד.
באהבה, משחקים עם סרג'יו.